מאת:
יואל אלחנן
י"ב תמוז
ה'תשפ"ב
21:59
ראשית ובלי קשר לנושא שהעלית...
אני וכל יהודי חייבים להיות נגד עצם הסמכות שנטלו להם מינים ומומרים לחוקק חוקים.
בכל זאת אתייחס לשאלתך ביחס לחוק עצמו ולו רק שתיווכח באופן מוחשי בסכלותם של מחוקקי החוקים האלה בנוסף על רשעותם.
כל בר דעת יודע שרובא דרובא מהרוצחים הללו יוצאים לבצע את זממם מתוך ידיעה שקרוב לודאי שימותו במהלך פעילותם או סמוך אליה ואעפ"י כן זה לא מונע אותם מפעולתם כך שהחוק הזה לא ישנה מאומה לגבי אלה שקבלו החלטה לבצע רציחה.
הדבר ברור שעונש מוות למחבלים יתקבל אצל קרוביהם וחבריהם בצורה הרבה יותר קשה מאשר העובדה שהם נהרגים ע"י עוברי אורח בזירת הרצח או מהעובדה שהם נכלאים ויעורר רגשות נקמה חזקים שעלולים לייצר רוצחים נוספים (וביניהם גם כאלה שעד היום נמנעו מפעולות כאלה).
החוק הזה מלכתחילה עולה לכותרות רק כדי לנסות לחפות על חוסר האונים שחש הציבור מול רציחות שכאלה (יחד עם דיבורי הבל כמו להפסיק להעסיק ערבים וכד') כששוב הבעיה היא בשורש שבו פתחתי את תשובתי: המחוקקים הם כופרים והערבים שמבצעים את הרציחות האלה מבצעים אותן מתוך אמונתם הדתית. הכופר מנסה למצוא פתרון לבעיה בלי הבנה מינימלית בחשיבות של האמונה עבור המאמין וממילא לא יכול להתקיים ביניהם שיח כל שהוא וכשאין שיח יש אלימות ומהאלימות ניזוקים שני הצדדים. ולענ"ד לפי התנהלות המדינה והגופים המתחככים בערבים (משטרה, צבא) יש למדינה אינטרס שהמצב ימשיך להיות כך כי באופן כזה מועבר מסר לציבור שהמדינה (על כוחות ה"בטחון" שלה) היא השומרת עליו מפני הערבים ה"מסוכנים" ומוסחת הדעת מזה שהיא עצמה בהתנהלותה אחראית לכל הרציחות האלה שהחלו כבר לפני 100 שנה עם תחילת הפעילות הציונית בארה"ק אחרי שהועברה באמצעות המנדט לשלטון הבריטי שבסיסה היה התגרות בערבים ובבריטים שלא הובילה לשום תוצאה חיובית ורק גרמה לנהרות של דם ישראל שנשפך כמים מאז ועד היום.